בראש הערים הזוכות לדרוג שלילי: אשדוד ואשקלון ; המפתיעה לטובה: חיפה
משרד הבריאות מפרסם את נתוני מדד הבריאות בערים הגדולות ומתוכם עולה כי הפערים בין הערים שבהן מעל ל-100 אלף תושבים הוא גדול במיוחד. אילו ערים לא שומרות על בריאותכם? הנתונים המפתיעים בכתבה שלפניכם.
מי היא העיר הגדולה המסוכנת ביותר מבחינה בריאותית, האם זו בני ברק שנחשבת לענייה מבין הערים הגדולות? או שמא בת ים הנחשבת לעיר עם אחוז הקשישים הגבוה מבין הערים? או אולי אלה אחת משלוש הערים הגדולות – ירושלים, תל אביב או חיפה?
שאלה זו מקבלת מענה בדוח מקיף שפרסם לאחרונה משרד הבריאות. כותבי הדוח בחנו באמצעות 14 מדדי בריאות שונים את מצב בריאות התושבים של 16 הערים הגדולות בישראל, המונות מעל ל-100 אלף תושבים. יש לציין כי לערים יכולת השפעה מכריעה על בריאות התושבים – בכוחן להוביל לצמצום מפגעים בריאותיים בשטחיהן, כמו גם לעודד את תושביהן לקיים אורח חיים בריא ולהנגיש את שירותי הבריאות.
הערים הגדולות – לא מה שחשבתם
בחנו בראש ובראשונה את שלוש הערים הגדולות – תל אביב, ירושלים וחיפה, לראות עד כמה יש בסיס לתפיסה הרואה בהן מוקד לתחלואה כתוצאה מתנאי החיים בהן. הדוח חושף בפנינו תמונה שונה לחלוטין מהמצופה. כך לדוגמה, ירושלים אמנם סובלת מפעילות גופנית נמוכה בקרב תושבי העיר (רק 27% העידו כי הם פעילים גופנית, בדומה לבני ברק), אבל בכל מדד אחר היא שומרת על מאזן שהוא סביב הממוצע הארצי. העיר תל אביב אמנם מחזיקה ב"שיא" מספר המאובחנות כחולות בסרטן השד עם 119 מקרים על 100 אלף תושבים. אולם מנגד, חיים בה מספר האנשים בעלי מוגבלות תפקודית הנמוך ביותר (12% בסך הכל).
חיפה, העיר השלישית בגודלה שנתונה לביקורת מתמדת על זיהום ותחלואה היא אולי ההפתעה הגדולה מכולן. לפי ממצאי הדוח, תוחלת החיים בעיר כמעט זהה לממוצע הארצי (82.7) ותמותת התינוקות בה נמוכה בהרבה מהממוצע הארצי עם 2.3 מקרים על כל 1,000 לידות לעומת ממוצע ארצי של 3.2. עוד עולה מהדוח, כי אחוז חולי הסרטן בעיר אינו גבוה כפי שצפינו – בקרב הגברים מספר חולי הסרטן הוא 358 ואילו בקרב הנשים הוא 349 על כל 100 אלף תושבים. לשם השוואה, באשדוד נספרו 379 גברים חולי סרטן ואילו בחולון נספרו 352 נשים חולות סרטן על כל 100 אלף תושבים.
גרף: אז מי, אם כן, הן הערים שפחות כדאי לגור בהן מבחינה בריאותית?
אשדוד ואשקלון – הערים שפחות בריא לחיות בהן
אשדוד ואשקלון מחזיקות ביחד ב-6 הציונים הנמוכים ביותר במדדי הבריאות – כמעט מחצית מהמדדים שנבחנו.
באשדוד חיים מספר הגברים החולים בסרטן הגבוה ביותר עם 379 על כל 100 אלף תושבים. העיר גם מחזיקה ב"שיא" חולי הסכרת בתחומה, עם 60 חולים על 100 אלף תושבים (בדומה לבת ים) ומובילה את הערים הגדולות בנטילת כדורי שינה – עם לא פחות מ-10% מהתושבים שהעידו כי הם נוטלים תרופות שיעזרו לשינה בחודש האחרון (אם כי יש לציין כי לא נאספו נתונים מכל הערים הנבדקות).
טבלה: אשדוד מול הערים שזכו לדרוג הגבוה במדד

אשקלון היא שיאנית ההשמנה בקרב ילדים – 38% מהילדים בכתה ז' בעיר סובלים מעודף משקל – הנתון הגבוה בין ערי ישראל הגדולות. בנוסף, אחד מכל שלושה תושבים בעיר הצהיר על מוגבלות תפקודית, כלומר, העיד על קיומה של בעיה בריאותית או פיזית, הנמשכת שישה חדשים או יותר ומפריעה בפעולות יומיומיות. לכן, אין זה מפתיע כי תושבי אשקלון אינם מרוצים ממצב בריאותם – רק 70% מתושבי העיר העידו שמצבם הבריאותי טוב או טוב מאד.
טבלה: אשקלון לעומת הערים שזכו לדרוג הגבוה במדד

מהן המסקנות העולות מהמדד?
ד"ר שלומית אבני, מנהלת האגף לתכנון מדיניות במשרד הבריאות התייחסה לדוח בכתבה שפורסמה ב-TheMarker וטענה: "הסיפור הוא לא רק סוציו־אקונומי אלא מורכב יותר, הפערים האלה דורשים התערבות מורכבת ברמה העירונית. חלקם קשורים למדדים סוציו־אקונומיים, חלקם להיבטים של פריפריה מול מרכז, וחלקם קשורים למבנים קהילתיים אחרים. זה מה שבני ברק מרמזת לנו. ערים שיש בהן הון חברתי גבוה ומבנים חברתיים הדוקים כמו גמ"חים, תמיכה רוחנית, מסגרת קהילתית, שכנים שמתעניינים ובאים אליך הביתה — אלה גורמים מגינים שאנחנו רואים את ההשפעה שלהם על תוצאות הבריאות ברמה הכללית".
על דוח משרד הבריאות
הנתונים מתפרסמים על ידי מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות, כחלק מהדוח השנתי בנושא האי־שוויון במערכת הבריאות וההתמודדות עמו. את הדוח כתבו וערכו ד"ר אמה אברבוך וד"ר שלומית אבני. הדוח מתייחס ל-14 מדדי בריאות המחולקים לפי מדדים כללים (תוחלת חיים בלידה, תמותת תינוקות והערכה עצמית של מצב הבריאות), תחלואה (סרטן לגברים ולנשים, סרטן השד וסוכרת), התנהגות בריאות (השמנה בילדים, עישון ופעילות גופנית), חיסונים ובדיקות (חיסוני שפעת וממוגרפיה), מוגבלות תפקודית ונטילת כדורי שינה.