"רישיון סקיפר זה הדבר הכי טוב שעשיתי בחיים"

חיפשתי המלצה לבית ספר לסקיפרים וקיבלתי אחת כל כך טובה שאני חייב לשתף

הכל התחיל מאהבה ענקית לים. אבל זו לא חוכמה כי לים יש הרבה אוהבים. העניין החשוב יותר, זה שלשמו התכנסנו פה, הוא חלום ישן שלי שהחלטתי להגשים לכבוד יום הולדת עגול כלשהו: רישיון סקיפר.

יש משהו מקסים ביכולת להשיט בעצמך ספינה (גם אם קטנה) ללב ים. ולא, אני לא איזה מסורב קורס חובלים או גולש גלים מקצוען, אלא סתם איש מן השורה.

בכל מקרה, אחרי שהחלטתי שאני עושה את זה נשארתי רק עם השאלה איפה. עכשיו, מתוקף תפקידי (העיתונאי) אני שומע פה ושם, וגם יודע את מי צריך לשאול, וככה יצא שנשארתי עם שני שמות מובילים שחזרו על עצמם.

אמרתי לעצמי שאבחר אחרי שאפגוש את האנשים שמאחורי השמות וגם אחליף כמה מילים עם בוגר או שניים. כזה אני, מאמין בתחושות בטן, אווירה טובה וקליק עם בני אדם.

רק שקרה דבר מוזר: הלכתי רק לבית ספר אחד, דיברתי רק עם בוגר אחד וזהו. זה לגמרי הספיק לי כדי להירשם.

ברשותכם, אני מביא כאן את השיחה שלי עם שי טשורני כמעט כלשונה.

טשורני (50), קיבל לפני כשנה את רישיון הסקיפר המיוחל וזה מה שהיה לו להגיד על הקורס, על בית הספר, על הים ועל מה שכל אלה עשו לו. אני מניח שתבינו לבד למה זה הספיק לי.

היי שי, קיבלתי את המספר שלך כדי לשמוע על הקורס ב-BLUE WAVE, יש לך דקה?

"בשבילם יש לי גם הרבה יותר מדקה. שוט".

קודם כל, אפשר להבין מה הביא אותך בגיל 50 לעשות רישיון סקיפרים?

"תראה, אני תל אביבי, ככה שנולדתי על הים, גדלתי על קטמארן ורישיון סקיפרים תמיד חלמתי לעשות. יש לי רישיון שנה בסך הכל אבל אחרי כל כך הרבה הפלגות אני יכול להגיד לך ככה: חד משמעית, זה הדבר הכי טוב שעשיתי בחיים. זה כיף לא נורמלי.  והאמת? אני גם חושב על העתיד, על טיול בעולם בגיל מבוגר יותר".