טלוויזיה מבוססת אינטרנט היא אכן קידמה מתבקשת. אבל האם התשתית הקיימת מסוגלת לתת לזה לקרות?
הרבה דברים השתנו לאחרונה בטלוויזיה שלנו. חלקם הגדול קשור למחיר, אבל ממש לא רק. גם טכנולוגיה (ובכלל זה החיבור ואיכות הצפייה) וגם תוכן הפכו זה מכבר לשחקנים משמעותיים שעל פיהם כולנו קובעים מול מה נשתרע בערב.
אין להקל ראש. מדובר מלא פחות מאשר אחת התחרויות המעניינות שניטשו כאן בשנים האחרונות על ליבו, עינו וכיסו של הצרכן הישראלי, המתבססת למעשה על 3 טכנולוגיות עיקריות: שידורים המבוססים על אינטרנט כמו סלקוםTV או פרטנרTV לעומת שידורים המבוססים על תשתית כבלים כמו HOT או לוויין כמו YES. אבל איפה ההבדל ומה בוחרים? הנה כמה פרמטרים שיעזרו לכם לקבל החלטה מושכלת ונכונה:
ספורט – כל אוהד הנוהג לפרק מדי ערב גרעינים מול המסך הביתי יסכים: אין דבר יותר מעצבן, מקומם ומייאש מלראות משחק מותח בקיטועים (ומרפי תמיד מקפיא את השידור בזמן פנדל). בנוסף, שידורי האינטרנט באופן גורף מאופיינים בדיליי (ממש מעצבן לשמוע "שער!!" מהדירה של השכנים). על פי נתונים שהתפרסמו בתכנית "הצינור" עם טל ברמן, קיים פער של לפחות 45-60 שניות בטלוויזיה המבוססת על אינטרנט מול טלוויזיה בכבלים. אז אם אתם מתכננים על ערבי מונדיאל סוערים עם החברים מול המסך, קחו בחשבון את הפדיחות האפשריות בשידורי האינטרנט.
HD / 4K – עצמו את העיניים ודמיינו שאתם צופים בעונה החדשה של "סיפורה של שפחה" או כל סדרת מופת אחרת, ובדיוק כשמגיע החלק המותח – השידור נתקע או הופך למפוקסל ולא חד. למה זה קורה? שידורים באיכות גבוהה גוזלים המון מפס האינטרנט ולכן אם אין תשתית עוצמתית (ולרוב האנשים אין) איכות הצפייה נפגעת ולעיתים אף נתקעת. בשידורי הכבלים לעומת זאת, הזרמת השידורים חלקה ויציבה.
תוכן לא עדכני – מכירים את הסמול-טוק במטבחון של המשרד על הפרק האחרון בסדרה הכי מדוברת? אל תגיעו לשם לא מוכנים, כי מהר מאד תישארו מחוץ לשיח במקרה הטוב או תקבלו ספוילר לארוחת צהריים במקרה הרע. מרבית חבילות הצפייה המבוססות על אינטרנט, מספקות תוכן לא עדכני ומיושן, כאשר זמני ההמתנה בין הגעה של עונה חדשה לבין שידורה עלולים לארוך גם… שנה.
אוהבים מטומטמת? שבאבניקים? – כולנו אוהבים לצפות ומתחברים באופן טבעי לתוכן ישראלי ומקורי, הרי אלה השפה, ההומור והדרמה שלנו. היצירה הישראלית היא נטו תוצאה של חברות כמו HOT המשקיעות סכומי עתק בהפקות מקור איכותיות. ספקית טלוויזיית 'לואו-קוסט' מבוססת אינטרנט, לא יכולה וגם לא ממש מנסה להפיק תכנים מקומיים באיכות הוליוודית. במקום, ספקיות האינטרנט יעדיפו להישען על זכויות לשדר הפקות זרות בודדות שבהישג תקציבן – לא ממש מספק לאוהבי הטלוויזיה הישראלית. מצליחים לדמיין עולם בלי זגורי אימפריה, מטומטמת, פאודה, האחיות המוצלחות שלי, שטיסל, איש חשוב מאוד ועוד רבות וטובות? גם אנחנו לא.
בעיית טעינה ורוחב פס – בעיית טעינה מחדש נוצרת כאשר התוכן, סרט או פרק, יורד מהאינטרנט דרך הזרמה (סטרימינג) וטעינתו נקטעת בשל בעיית תקשורת. כדי "להתגבר" זמנית על התקלה, לרוב נדרש להוריד את כל התוכן מחדש ולהריץ קדימה עד נקודת הצפייה האחרונה. לעיתים זה קורה שוב ושוב. בואו נסכים על דבר אחד – גם פרק שנורא צחקתם ממנו, לא מצחיק כשרואים את עשר הדקות הראשונות שוב. ושוב. ושוב. בשידורי כבלים לעומת זאת, לא קיימות תקלות טעינה מחדש בשל תשתית יציבה.
גם ספקיות האינטרנט יגידו לכם שטלוויזיה אינטרנטית דורשת חיבור יציב במהירות של לפחות 40 מגה-בייט. ואם באותו בית גולשים באותה עת עוד 2 משתמשים שמחוברים לטאבלט, מחשב ואפילו סמארטפון, קיימת סבירות כי השידור ייתקע או ישובש.
